טחורים הינם ורידים הנמצאים בפי הטבעת, בדומה לדליות, והינם תופעה שכיחה למדי. ההערכה היא כי שלושה מתוך ארבעה אנשים יסבלו מהתופעה מעת לעת. הטחורים עלולים להתפתח כתוצאה מהריון או לחץ מתנועות המעי, כאשר דרגת הכאב או מידת ההפרעה שלהם לחיי היום יום נובעת בעיקר ממיקומם. הם עלולים להיות ממוקמים בתוך פי הטבעת כטחורים פנימיים או שהם עלולים להתפתח באופן שטחי יותר כטחורים חיצוניים. בדרך כלל הסימפטומים ייכללו גירוד, אי נוחות ודימום.
בדרך כלל, מרבית הטחורים לא יפריעו לסובלים מהם באופן אשר ידרוש טיפול, אולם במקרים נדירים הטחורים עצמם עלולים להזדהם בעיקר עקב בעיות בזרימת הדם. כמו כן, ניתוחים או ניסיון טיפול בטחורים, עלול להגדיל את הסיכון להזדהמות ודלקת. המצב הנפוץ ביותר אשר עלול להוביל לדלקת בטחורים הוא כאשר הטחורים הפנימיים נלכדים מחוץ לפי הטבעת. טחורים מודלקים מחייבים טיפול, בעיקר בכדי למנוע תופעות לוואי וסיבוכים משמעותיים נוספים.
תסמינים של טחורים וחשיבות האבחון
התסמינים של טחורים מודלקים יהיו דומים לתסמינים הכללים המופיעים במקרה של טחורים. הם עלולים לכלול כמויות קטנות של דם, נפיחות וגירוד בפי הטבעת וסביבה, כאבים בעיקר בעת ישיבה או מאמץ ניכר והרגשת בליטה בפי הטבעת. בנוסף לכך, כאשר הטחורים מודלקים, סביר להניח כי החולה יסבול מחום, כאבים חמורים ומשמעותיים גם לאחר טיפול בטחורים, ואדמומיות סביב פי הטבעת.
כאשר ישנו חשש לזיהום, יש לפנות לרופא המטפל באופן מיידי, לרוב פרקטולוג. זיהום בטחורים עלול להוביל לסיבוכים חמורים כמו דלקת הצפק, אשר הינה תופעה מאיימת חיים. בעת האיבחון, יוכל הרופא להתרשם מחומרת התסמינים ובמידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות. במידה ומדובר בטחורים חיצוניים, בדיקת הרופא יכולה להיות ויזואלית בלבד. במידה והטחורים פנימיים, ייתכן ויידרשו בדיקות נוספות כמו בדיקה רקטלית וקולונסקופיה.
טיפול בטחורים
הטיפול בטחורים מודלקים יהיה באמצעות אנטיביוטיקה כמו דוקסיציקלין (Doxteric). כאשר קיימת כבר דלקת בצפק, תידרשנה תרופות אנטיביוטיות מסוג Maxipime ו- Primaxin. בדרך כלל, סוג התרופה המדויק ייקבע על פי חומרת הזיהום, אלרגיות קיימות ואינטראקציות אפשריות בין תרופות. במקרים חמורים, תידרש התערבות כירורגית (debridement ) שתנסה להסיר את הרקמות הנגועות סביב הטחורים, או בתוך רקמות הבטן.
בנוסף לתרופות ולהליך הכירורגי, ישנן מספר שיטות וטיפולים ביתיים אשר עשויים לסייע ולהקל על חומרת התסמינים. בדומה להמלצות הכלליות הניתנות כאשר ישנם טחורים, גם לאחר אירוע של הזדהמות טחורים, יש לשנות את הדיאטה כך שתוביל לפחות מאמץ בעת היציאות. דיאטה זו כוללת תזונה בסיבים כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, ושתייה מרובה. כמו כן, לפעמים מסייע להקל על התסמינים המופיעים לאחר הטיפול באמצעות קרח ומשככי כאבים מסוג איבופרופן (Advil).
מניעת זיהומים בטחורים
הדרך הטובה ביותר למנוע את הזדהמות הטחורים, היא לנסות למנוע כל סוג של טחורים. בנוסף לתזונה עשירה בסיבים, יש לשמור על משקל תקין, הימנעות מישיבה ממושכת במשך היום, פעילות גופנית סדירה כמו הליכה מהירה, טניס או ריקודים והתפנות בשירותים באופן מיידי. כאשר מתאפקים ומעכבים את פעילות המעי, הצואה עלולה להיות קשה יותר ולסכן את חזרת הטחורים.
כדאי לטפל בטחורים באמצעים השונים, ברגע שהם מתפתחים. כאשר הסימפטומים הינם קלים, אפשר להשתמש במשחות שונות הקימות בשוק, ולהקפיד על היגיינה טובה והימצאות באמבט חם. במקרה וכבר התפתחו טחורים מזוהמים, יש להקפיד לקחת את תרופות האנטיביוטיקה גם לאחר ההקלה בתסמינים. במקרה של תופעות לוואי המתפתחות כתוצאה מהתרופות האנטיביוטיות, יש לדון על טיפול חליפי עם הרופא המטפל.